שייט משפחתי לפקדה יוון

הכותב: טוביה הסקיפר של השכרת יאכטות גלי נעמה

הקדמה:

לפני מספר חודשים פנתה אלי משפחה נחמדה עם שתי בנות, שהקטנה מהן חגגה בת מצווה וביקשה הפלגה ביאכטה ביוון כטיול יום הולדת מיוחד.

אזור השייט שנבחר האיים האיונים ביוון.

היאכטה שנבחרה לשייט מסוג קטמרן עם 4 קבינות זוגיות, שירותים ומקלחות בכל קבינה, גנראטור, מזגן ומטבח מאובזר כמו בבית.

על מנת לשמור על פרטיות המשפחה לא נציין שמות וגם בתמונות הפנים יטושטשו, אבל במאמר זה תוכלו לקרוא ולהבין את החוויות המדהימות שעברנו בהפלגה.

סיפור השייט משלב בין מעט חומר מקצועי המתאים לסקיפרים, וגם חומר חווייתי המסביר את החוויה.

להלן מקרא השמות בהם נשתמש במהלך המאמר:

האמא –  הייתה באמת האמא של כולנו

הרופא – דוקטור פרוסטטה אורולוג מנתח בכיר בארצות הברית

הדייגת הבת הגדולה ילדת ים שרכשה מיומנות מדהימה בדייג

השובבה והאמיצה הבת הקטנה – אמיצה והרפתקנית

ההתחלה וההכנות להפלגה:

הפלגה ביאכטה אינה דומה לשייט באוניה זהו טיול אקטיבי בו כל המפליגים משמשים כעוזרים וכצוות

היות והחבר'ה לא הפליגו מעולם, נציגת הצוות קיבלה הדרכה בת שבוע על יאכטה גלי נעמה בארץ.

ההכנות שאנחנו עושים לפני טיול השייט:

הכנת מסלול השייט כולל סקירת ספרות ימית על האזור, תכנון מסלולי הניווט השונים, סיור שטח מקדים באזור ההפלגה, איתור מפרצים לעגינה, קשירת קשרים עם מקומיים לשמירת מקומות עגינה המעגנות מתמלאות בסירות וקיים חשש שלא יהיה מקום עגינה פנוי איתור מסעדות ואטרקציות אותנטיות לאורך המסלול

יום שבת לפקס - לפקדה

אמא:

נחתנו באתונה ומשם נסענו כחמש שעות עד לפקדה, הגענו בערך ב4 אחה"צ ופגשנו את טוביה שהכיר לנו את היאכטה שלנו.

טוביה תלה את דגל הפירטים השחור שלו, שם היאכטה: Nube Azule

עשינו קניות בסופר ובערב יצאנו לאכול במסעדה מעולה בהמלצת טוביה ואחרי הסברים על היאכטה התארגנו לשינה.

סקיפר:

בחברת השכרת יאכטות שלקחנו הסכימו לשחרר לי את היאכטה מוקדם מאחרים וקבלתי אותה בשעות הצהריים כך שיכולתי לבצע בדיקת מערכות לפני שהחבר'ה הגיעו.

כשהגיעו היאכטה הייתה ערוכה ומוכנה לקראתם, העברתי לחבר'ה תדרוך לגבי מערכות היאכטה והפעלתם, והם הוזמנו להתמקם בחדרים.

נסענו ברכב השכור שלי לערוך קניות בסופר המקומי, ארגנו את הכל בסירה והספקנו אפילו לצאת לטיול במדרחוב היפה של לפקס וישבנו לאכול במסעדה שאני מכיר עם אוכל בייתי יווני.

יום ראשון סיבוטה

אמא:

טוביה קם ב 5:30 (הבנו אחר כך שתמיד זה כך..) ועשה רעש, בכל אופן יצאנו להפלגה הראשונה מ Lefkas to Sivota Bay, סיבוטה ביי יפה וקטנה, אחרי שעגנו (עם הוראות מטוביה…), הורדנו את הדינגי והפלגנו לחוף קטן ויפה ליד, שם שחינו וצללנו והיה כיף. אח"כ חזרנו ליאכטה, והבנות דגו 5 דגים וטוביה ניקה אותם וטיגן יחד עם הבנות ואכלנו על היאכטה, היה ממש טעים. סלט יווני, דגים ורביולי, וכמובן בירה (הרופא ואני שתינו מלא בירות כל הטיול) הסתובבנו קצת בעיירה היפה והלכנו לישון אחרי כמה משחקי קלפים.

סקיפר:

פעולות שגרה יומית ביאכטה ההתעוררות המוקדמת אכן בשגרה אצלי אבל בשייט היא הכרחית ולמען הפרוטוקול אדגיש שהשתדלתי לא להרעיש בדיקת מערכות היאכטה כולל בילג' (התחתית) בדיקה והכנת חבלי הקשירה והעוגן לשחרור מעבר על מפות הניווט, הפיילוט בוק, ועדכון הנקודות בג'י פי אס בדיקת התחזית הרוח והגלים לאותו היום תיקון תקלות שצצו (כגון שטיפת המסנן מים מתוקים,והברז במטבח) סידור הגנגאווי (גשר הירידה לחוף) מילוי מים במיכלים שטיפת כלים במטבח, וזריקת זבל לאחר שהחבר'ה התעוררו, העברתי להם תדרוך ותזכורת לגבי עגינה, טיפול בחבלים, ומסלול השייט. יצאנו לדרך, הים היה שקט כמו אגם, השמש זרחה וחיממה אותנו בנעימות, והרוח הייתה חלשה. הפלגנו על מנוע, הסירה ב2400 סל"ד טסה 8 קשרים. האמא של כולנו דאגה לי בהפלגה למים, בירה, וקפה, אפילו פינקה אותי בסנדוויצ'ים עם נקניק. הגענו לסיבוטה תוך כשעה וחצי. כפי שצפיתי  המעגן היה כבר בתפוסה כמעט מלאה, אבל לנו היה מקום שמור מראש ע"י מקומי לאחר שתאמתי טלפונית בערב הקודם איתו את הגעתנו. העגינה הראשונה הייתה מעט לחוצה וההיקשרות לרציף לוותה עם מעט "נזיפות" ממני לצוות הנעלב. הורדנו את הדינגי למים ושטנו למפרצון קסום בסיבוטה, שם מצאנו חוף ים פרטי עם כיסאות נוח ומזח קטן אליו קשרנו את הדינגי. נכנסנו לשחייה מרעננת בים. איזה מים…תענוג… טמפרטורה מושלמת לא קר ולא חם, מים צלולים, פשוט מושלם. התיישבנו לנו בכיסאות הנוח, צפינו במפרץ הקסום ורילקס. חזרנו ליאכטה,והעברתי שיעור ראשון בדיג לדייגת. סידרנו ביחד את החכות הכנו בצק ,לקחנו שרימפס והדייגת תפסה לראשונה בחייה דגים. דגנו 5 דגים יפים ובדקתי אם רוצים שאכין מהם ארוחה. הרופא ושתי הבנות צעקו "כן" ורק האמא עמדה בצד עם פרצוף עצבני (היא כבר ידעה מה מצפה לה אחרי ניקוי הדגים..). ניקיתי את הדגים במטבח בזהירות יתרה, אבל מי שניקה פעם דגים  יודע שהקשקשים עפים לכל עבר כשמנקים אותם, כך שהזהירות לא עזרה, ואני והרצפה סביבי התלכלכה כהוגן. הרגשתי על עורפי את מבטיה המאיימים של אמא בגלל הלכלוך. מייד בקשתי מהדייגת ומהאמיצה שינקו מהר את המטבח כדי שלא נקבל שטיפה ונזיפה מאמא. כמובן שלמרות הניקיון המבריק של שתי הבנות אמא לא נחה ולא שקטה עד אשר העבירה סמרטוט על הרצפה במו ידיה ובמבטה הנוזף לא היה צורך במילים על מנת להביע את רוגזה עלינו. אכלנו ארוחה טובה ובינתיים הלילה ירד. שיחקנו קלפים, הבנות התגלו כגאונות קלפים. הן הצליחו  ללמוד לשחק וויסט (מיני ברידג') ותוך תור אחד הן ניצחו אותנו – המבוגרים בגדול!!

יום שני פיסקרדו

אמא:

אחרי ארוחת בוקר הפלגנו מסיבוטה ביי לאי הבא – קפלוניה – פיסקרדו. הפלגה של כשעה, היה קצת גלי. בפיסקרדו  מקסים. עגנו וחיפשנו חוף. הסתובבנו בפיסקרדו, מצאנו מאפיות ומלא חנויות מקסימות וגם חוף נחמד. אבל אחרי ויכוחים החלטנו ללכת ברגל עד החוף שהדייגת גילתה כשחקרה על המקום – אמבליסי

Emlisi Beach

הכנו סנדביצ'ים (נקניק) ויצאנו לטיפוס של כ 1.5 ק"מ. היה חם אבל נוף מהמם וכשגילינו את החוף בכלל נדהמנו מיופיו. היה מהמם. בדרך חזרה עצרנו בפרוזן יוגורט מדהים בפיסקרדו  וגם המליצו לנו איפה לאכול ערב. חזרנו ליאכטה להתקלח ולהתארגן ויצאנו לאכול ולעשות קניות אכלנו בטאסיה 

Tassia

היה ממש טעים – סיבאס ענק בגריל, מולים וכמובן – סלט יווני. גם הציזיקי היה טעים הפעם. המשכנו להסתובב ואח"כ חזרנו ליאכטה.

סקיפר:

יצאנו לכיוון פיסקרדו מסיבוטה. הפלגה בים פתוח והגלים מגיעים ממזרח לדופן הסירה. למרות המשחק עם הגלים תוך סיבוב החרטום כשמגיע גל, הסירה התנדנדה מעט, אבל ההפלגה קצרה – כשעה, מזג אויר מצוין, שמש ורוח חלשה, מושלם.

עוגנים בפיסקרדו מול טברנה. הפעם העגינה מוצלחת יותר, והחברה מתפקדים כבר ברמה טובה בקשירות למזח. אמא מטילה עוגן כמו סקיפרית מומחית. אנחנו עוגנים ממש קרוב לשולחנות הטברנה והגנגווי שלנו מפריע לבעל הטברנה שמיד יוצא החוצה להתלונן, לאחר שהבטחתי לו שאשתה ואוכל אצלו, הוא נרגע והזיז מעט את השולחן והכיסאות על מנת שנוכל להציב את הגנגווי בצורה בטיחותית על המזח. החבר'ה יצאו לטייל בכפר היפה , ואני ישבתי בפאב אירי עם בירה אנגלית משובחת לעבוד על המחשב. בערב שוב קצת משחקי קלפים ולישון.

יום שלישי מפרץ פיסקרדו וסמי

אמא:

בבוקר יצאנו לכיוון סמי. בדרך עדיין ליד פיסקרדו מצאנו מפרץ קטן ומקסים. עגנו באמצע ושחינו עד המערות. מים מדהימים. בישלנו צהריים ביאכטה (ביצים, סלט וכו') והיה ממש משגע. ב 1:30 הפלגנו לכיוון סמי, בדרך מימין עברנו את 

Eufimia Bay Kefalonia  Ayios

אבל לא עצרנו. הגענו לסמי, היה קריר וטפטף והיה גדול מדי לטעמנו. הלכנו לאיזה חוף ברגל אבל לא כל כך נהנינו. רצינו לשכור אופניים אבל הכול סגור בין 2 ל 5. בסוף חזרנו ליאכטה, בדרך עצרנו בגלידרייה מאפייה טעימה. אחרי שהתקלחנו הלכנו לאכול במסעדה מצוינת בשם פמיליה. ממש טעים ושרות נפלא (לוקוס, הדייגת אכלה בשר וכו,). חזרנו ליאכטה. היה לילה סוער עם ברקים ורעמים ורוחות וגשם.

סקיפר:

על העגינה במפרץ הסמוך לפיסקרדו החלטתי בסיור המקדים לאחר שנכנסתי אליו וראיתי כמה המקום מדהים ביופיו, אי אפשר לדעת זאת מהתמונות ומפות הניווט אלא רק מהמציאות. המפרץ מוקף בעצים ממש יער. בפאה אחת שלו יש חוף קטן ובפאה אחרת מערה קטנה וחשוכה שניתן להיכנס אליה מהים עם הדינגי – רק צריך להיזהר משינוי ברוחות, גלים, וגאות שלא להיתקע בתוך המערה. הרופא קיבל הנחיות כיצד לפעול וממה להיזהר ושט עם הילדות בדינגי לתוך המערה, בעוד אמא שחתה במפרץ בלי הפסקה כמו דולפין, וואללה איזה כושר. בינתיים אני עבדתי על תקלה בסירה: התברר שסולם העליה מהמים לסירה תקוע ואינו נפתח –  הוצאתי כלי עבודה, פירקתי והרכבתי אותו מחדש – נפתח כמו חדש. לאחר מכן אמא הכינה לכולנו ארוחה מפנקת.

המשכנו לאי סמי. מזג אויר בינתיים מאיר פנים קצת מעונן ורוח חלשה. לפי התחזית צפוי בלילה גשם. הפלגנו בתעלת איתקה על מנוע בים נוח. בסמי שוב היה לי מקום עגינה שמור לאחר שתיאמתי טלפונית בלילה קודם עם אחד המקומיים, כך שלא היינו לחוצים להגיע מוקדם ויכולנו ליהנות מהדרך  ולהגיע לסמי בנחת אחר הצהריים.

העגינה הייתה בלונג סייד על המזח החיצוני בכניסה למעגן, מקום לא כל כך טוב, מפני שהגלים חודרים מפתח המעגן ודוחפים את הסירה אל המזח וגורמים לה להתנדנד קלות.

אני מאוד אוהב את סמי, אנשים נחמדים שהתחברתי לכמה מהם, ומסעדות מעולות, בסיור המקדים השכרתי אופנוע ונסעתי לאורך קפלוניה שזה למעשה האי הגדול ביותר מבין האיים היוניים, והאי השני בגודלו ביוון כולה, יש באי נביעת מים שעוברת כמעט לאורך כל האי בתוך האדמה, ובקרבת סמי (נסיעה באופנוע של כ10 דקות) מגיעים למערה שאפשר לרדת אליה לשייט עם סירה מתחת לאדמה, הנביעה הזו פורצת למעיין קטן ליד החוף בין סמי לאיוס אפימיה ממש בתוך מסעדת טברנה שנמצאת על המים, ממש יפה. ויש עוד מלא דברים שאפשר לחקור באי הזה.

 בלילה היה מזג אויר סוער: רוח, גשם, ברקים ורעמים, נאלצתי לקום מספר פעמים במהלך הלילה לבדוק את הקשירות ואת אטימת הסירה מפני הגשם.

יום רביעי איתקה

אמא:

בבוקר שתינו קפה במאפייה של הגלידרייה וקנינו לחם והפלגנו לכיוון איתקה – מפרץ ואטי. ההפלגה הייתה אדירה – היה רוח וגלים ולא פשוט אבל העלינו מפרשים וכולם הרגישו טוב. איתקה מהממת. עגנו מול בית קפה מקסים ומיד שתינו שם בירה סול! יצאנו לטייל – גם לחוף ים וגם למנזר קתרה שמאוד גבוהה ורחוק אז שכרנו רכב. נסענו ל Aeotos לחוף הים. היינו רק אנחנו שם והיה כיף למרות שהיה קשה להגיע לשם. אח"כ התחלנו את הטיפוס ברכב לעבר המנזר. כביש צר, עקלקל ומפחיד, שלא נגמר. נופים מהממים. המנזר פחות מרשים אבל מיקום מדהים – Monastery Kathara, הרופא נהג לאט וטוב. אח"כ חזרנו, עשינו קניות, הסתובבנו ואכלנו במסעדה זוועתית בשם ניקוס. היינו אמורים לאכול בפוסידון שנראה נחמד ומקומי, אבל פתאום הגיעה לשם קבוצה ענקית של ישראלים ולא בא לנו להישאר אז הלכנו למסעדה אחרת. איזו נפילה. שירות ואוכל גרוע. חזרנו ליאכטה והלכנו לישון.

סקיפר:

יצאנו מסמי לכיוון איתקה. כבר בסמי הרוח נשבה בעוצמה של 15 קשר. יצאנו לים פתוח, העלינו מפרשים, הרוח החלה לעלות במשבים של כ20 קשר, הגלים מגיעים ממזרח לדופן אבל הרוח החזקה מאפשרת להפליג עם זווית חרטום לגלים. אני מרשה לעצמי להפליג בגלס ארוך למרות שאני מודע לסטייה מהנתיב – מהירות הסירה בגלל הרוח תפצה על הגלס הארוך ועל השינוי, הסירה טסה ב10 קשרים והחבר'ה יושבים בחרטום ונהנים מרסס הגלים.

 אנחנו מגיעים בשעות הצהריים לאיתקה. המקומי שתיאמתי איתו מראש כבר מחכה לנו על הרציף צמוד לבית קפה שגם איתם קבעתי מראש. אני רואה שהוא נלחם בחירוף נפש בשמירה על המקום בשבילי מול יאכטות אחרות שרוצות לעגון במקום – הוא הרוויח ביושר את הטיפ ההגון שנתתי לו. אנחנו עוגנים כמקצוענים, כבר אין בעיות או צעקות, כולם יודעים מה לעשות כמו מלחים מדופלמים. העוגן מורד במהירות על ידי האמא, הרופא והדייגת מחזקים את החבלים לרציף במיומנות, הרופא מוריד את הגנגווי ואנחנו מוכנים לטייל באיתקה. הדודה המקסימה מבית הקפה שהכרתי מהסיור המקדים מקבלת אותנו בסבר פנים מחייכות ונותנת עוגייה חמה מהתנור לאמיצה – איזו קבלת פנים חמה. החבר'ה שוכרים רכב ויוצאים לטיול באי, ואני כהרגלי מארגן את הסירה לערב, שם קצת מוסיקה (בווליום) נח קצת על החרטום מול ההרים שסובבים את המפרץ והים הפרוש מסביב, ואחר כך הדודה מבית הקפה קוראת לי לבוא לשבת איתה ועם הבן שלה על אוזו מים וקצת מזטים יווניים מעשה ידיה – איזה כייף של אנשים ומקום.

יום חמישי מגניסי

אמא:

בבוקר שתינו קפה ממול והאמיצה באה איתי למאפיה ממש טובה והצטיידנו. התלבטנו אם להישאר עוד יום באיתקה או להמשיך למגניסי והאמיצה רצתה להמשיך אז הפלגנו. איזו הפלגה! 3 שעות, עם מפרשים, רוח חזקה כ 22 קשר. היה סוער אבל מדהים ואפילו ראינו דולפינים, אחד שחה ממש מתחת לרשת שלנו! מדהים. כשהגענו למגניסי הכנו חביתה ביאכטה ואח"כ לקחנו את הדינגי כדי למצוא חוף. לא הצלחנו לקשור טוב את הדינגי אז לא כולנו שחינו והחלטנו לחזור ליאכטה. הרופא, האמיצה ואני הלכנו לטייל במגניסי שזו פשוט עיירת דייגים קטנה ומקסימה ללא הרבה חנויות בעיקר מקומיים. אכלנו עם טוביה במקום העגינה (עגנו בלגונה ליד, לא עם כולם) והיה נחמד ואח"כ עשינו עוד סיבוב ברגל לכפר ואז חזרנו ליאכטה ושיחקנו קלפים.

סקיפר:

יוצאים מאיתקה לכיוון מגניסי, מזג אויר טוב שמש אבל רוח חזקה, שעולה למשבים של 25 קשר, ראשי מצומצם, והיאכטה טסה 10 קשרים, שוב משחק עם הגלים שינוי נתיב ופיצוי על ידי מהירות הסירה, בדרך האמיצה והדייגת שתי התצפיתניות המדופלמות מזהות בעומק קפיצות של דולפינים, מיד שינוי כיוון, הרגעת הרוחות וצעקות ההתלהבות, שקט ביאכטה, רק אני ממצמץ בשפתיים מצמוץ שתמיד עובד שמזמין את הדולפינים אלינו ושתי הילדות זורקות שרימפס למים כדי שיאכלו משהו, וזה ממש עובד, אחד מהם מתקרב ומתחיל לשחות על  גל החרטום שמייצרת הסירה, ומדלג למעבר המים שבין הבידונים מתחת לרשת הקדמית כך שכולם יכולים לראות אותו ממש מתחתיהם – מושלם. מגיעים למגניסי די מהר ועוגנים במקום שמור על ידי בעל מסעדה מקומי במפרץ "סודי" שגיליתי בסיור המקדים, על מזח מעץ של המסעדה יש מים ויש חשמל, והדיל הוא שצריך לאכול במסעדה וזה כולל שימוש במים חשמל מקלחות ושירותים במסעדה, המקום קסום פרטי ודיסקרטי קשה למצוא מקומות כאלה עם כל המוני היאכטות שמסתובבות במפרץ לחפש מקום עגינה, סמוך למסעדה יש חוף קטן ונחמד שמאפשר שחיה וישר למקלחת החמה של המסעדה, הכוונתי את החברה לצאת עם הדינגי למקום במפרץ מגניסי בו יש חוף נודיסטים שהייתי בו בסיור המקדים והפכתי לנודיסט עם כולם, מגיעות לשם אפילו זקנות בנות 80+ מקומיות ובלי שמץ של בושה מתפשטות ונכנסות עירומות למים – מגניב, החברה לא הצליחו לעגון כי אין מזח ומנוע הדינגי לא מתקפל, לכן חזרו מעט מאוכזבים מאי היכולת לעגון בחוף, בלילה שוב הילדות "המעצבנות" מנצחות אותנו המבוגרים בקלפים וכך מסתיים לו עוד יום נפלא במפרץ קסום.

יום שישי מפרץ וורקו וחזרה ללפקדה

אמא:

בבוקר הלכנו למאפייה מדהימה שנקראת פסטיריו או משהו כזה, קפה מצוין וגם קרואסונים ושוחחנו עם אליזבת היפה שעובדת שם ואולי תבוא לביקור בישראל. אח"כ יצאנו לכיוון ורקו, בדרך  חזרה ללפקדה. עגנו במפרץ ושחינו לחוף (האמיצה ואני), טוביה בישל צהריים ביאכטה והדייגת והרופא ניסו לדוג. היה מאוד כיף. האמיצה הפילה את הטלפון של הדייגת לים בטעות והייתה קצת דרמה…. ב 2:30 הפלגנו ללפקדה ועצרנו לתדלק בדרך. אכלנו עם טוביה ארוחת סיכום במסעדת מרגריטה – שם הדייגת גילתה זחל בחסה. איכס! לא היה משהו… חזרנו ליאכטה, האמיצה קצת מקוררת והדייגת עצבנית.  כולם בדיכאון שנגמר. לילה אחרון ביאכטה.

סקיפר:

יוצאים ממגניסי בדרך למפרץ וורקו הרוח כ10 קשרים דרומית מזרחית בהפלגה בגבית עד מלאה, אין טעם לפתוח ראשי, עם חלוץ ומנועים אנחנו מפליגים 8 קשר ומגיעים די מהר לוורקו, עגינה על עוגן מושלמת, הדינגי מורדת למים, ואני הרופא והדייגת שהצטיידה כמובן בחכה שהכינה מבמבוק דוהרים על הדינגי למזח הקטן בחוף, אימא והאמיצה יורדות בשחייה לחוף, אנחנו עדיין לבדנו בחוף, מתמקמים מתחת לשתי שמשיות קש במקום, שוחים והרופא והדייגת מנסים לתפוס לנו משהו לצהריים, בשלב מסוים הבחנתי שמתחילות להגיע סירות נוספות למפרץ וקיימת סכנה שיעגנו על העוגן שלנו ותיווצר בעיה לצאת מהמעגן, כולם נשארו בחוף חזרתי לבדי עם הדינגי ליאכטה, ותוך כדי הכנת ארוחת צהריים (חביתת טוביה המפורסמת) פיקחתי על הסירות המגיעות לעגינה במפרץ שלא יעגנו על החרטום שלנו, למרות התצפית הגיעו חבורת צעירים ארופאיים שלא נראה שמבינים משהו בימאות ולמרות הבקשות שלי שלא יעגנו על החרטום שלנו הם עגנו והבנתי שאנחנו תקועים ללא יכולת לצאת עד שהם לא יצאו, למזלנו הם יצאו לפנינו כך שהגענו בזמן ללפקדה. בלפקדה תדלוק מהיר בלונג סייד בתחנת הדלק וחזרה למזח של חברת השכרת יאכטה שלנו. קיבלתי "טיפ המלצה" מחבר שהיה בפלוטילה במקום על מסעדה טובה שהתברר לבסוף כנפילה במיוחד עם התולעת שנמצאה בחסה והוציאה לכולנו את התיאבון, למרות זאת התגלגלתי מצחוק מהדייגת שהכריזה על ארוחת התולעת בחינם ללא חיוב בחשבון.

בערב האמיצה התנדבה לקפל לי את כל הבגדים ולסדר לי את התיק, נשבע לכם שהילדה הזו בת ה12 עשתה זאת מושלם, אם אני הייתי עושה את זה בטוח שהייתי צריך למלא המון שקיות נוספות לבגדים וציוד שהבאתי כל זה לא היה נכנס לתיק, והיא הכניסה את הכול בקיפול ודחיסה הדוק והתיק נסגר בלי צורך באף שקית.

יום שבת חזרה לארץ

אמא:

תמונה אחרונה עם טוביה ופרידה. עזבנו לאתונה. אחרי נסיעה ארוכה וקשה (בלי מזגן…) הגענו למלון נובוטל – מלון בסדר, מיקום לא משהו. אכלנו בערב במסעדה מדהימה בשם אלריה. איזו ארוחה! הלכנו לישון שבעים מאוד, זהו. מחר ארוחת בוקר,  ועזבנו לשדה, נפרדנו מהרופא וחזרנו הביתה.

סקיפר:

כרגיל קמתי מוקדם למרות שסיימנו, ניקיון אחרון, ריקון הזבל, העברת התיק הכבד שלי לרכב השכור וארוחת בוקר במלון הסמוך לחברת השכרת היאכטות, ואז ליאכטה לכל החברה, פרידה מרגשת חיבוקים ונשיקות, קשה אחרי שבוע כזה מדהים להיפרד – ואני ממש שונא פרידות, אז הבטחנו שנשמור על קשר וניפגש שוב ונטייל שוב והכי חשוב החיבור הנפלא שהיה ביננו.

זהו נהיגה לאתונה חזרה של כ5 שעות, בדרך עקפתי אופנוענית יווניה על הארלי דווידסון חדש ונוצץ, לבושה עם קסדה שחורה, מגפים ומעיל עור כולם עם כוכבים מנצנצים, ומטפחת שחורה שמכסה את הפנים עם הדפס של שלד כמו הדגל השחור שלי, במקרה עצרנו באותה תחנת דלק לשתות, והתפתחה שיחה מעניינת בה היא סיפרה לי שהיא אוהבת לנסוע לבד, זאבה בודדה בדרך הארוכה מלפקדה לאתונה וחזרה, בדיוק כמו שאני אוהב להפליג לבד הפלגות ארוכות חוצי ימים. זהו הגעתי לאתונה אחר הצהריים למרכז העיר, הטיסה בחצות יש לי מלא זמן להעביר עד לטיסה, מצאתי מסעדה בולגרית אוטנטית באיזה רחוב צדדי, חניתי ובקשתי מהדודה בעלת המסעדה שתשמור לי על הרכב עם כל התיקים בזמן שאני הולך לעשות טיול במרכז, הסכימה בשמחה, עשיתי סיבוב מאכזב במרכז, ממש מקום מגעיל – לא אוהב את העיר בכלל, במיוחד אחרי הנופים והטבע המדהים שחווינו, חזרתי אחרי חצי שעה למסעדה וישבתי שם עם המחשב עד לפני הטיסה הביתה.

לסיכום: חוויה אדירה לכל מי שאוהב לטייל בטבע, אוהב ים, רוח, גלים, דגים, ואוכל טוב.

ראו הוזהרתם!!!! טיולי שייט עם יאכטות ממכרים