הצעות נישואין מצחיקות

אני ובת הזוג שלי אוהבים הומור. מבחינתנו, אין דרך יותר טובה להעביר אחר צהריים מאשר לשבת בהופעת סטנד אפ טובה או לראות איזו קומדיה ישנה ומשעשעת. על כן, היה ברור לי שאני אציע לה נישואין לא בדרך 'רצינית ורומנטית. אלא בדרך שתעלה לה חיוך על הפנים. התייעצתי עם חבר טוב. "נו באמת, אפילו ברגע כזה לא תהיה רציני? הוא אמר לי. הצעות נישואין יש הרבה, בים, במסעדה, במגרש כדורגל וגם בבית, קח לך אחת מההצעות האלו ותוסיף לה משהו מצחיק, משהו שרק אתה והיא מבינים. ניסיתי לחשוב מה אפשר לעשות עם הצעות נישואין כאלו. כל אלו לא היו נראות לי מספקות בפני עצמן. הצעות נישואין מצחיקות שאלו ההורים שלי, במבט ספק משועשע ספק מזועזע. בזמננו לא היה דבר כזה הצעות נישואין עם הומור. היו קונים טבעת, כורעים ברך, ולא מתחכמים יותר מדי. הבנתי שעצות מאחרים אני כנראה לא אצליח לקבל, ומשהו מתאים בסופו של דבר אצטרך להגות בעצמי. כאן המקום להעיר, מה שיכול להיחשב בעיני רבים מרגיז או משונה יכול להצחיק אותי ואת החברה שלי מאוד. לכן, לא היססתי לבחור באחת מאותן הצעות נישואין הזויות שכאשר תשמעו עליהן ודאי תתפלאו שהתשובה שלה הייתה חיובית.

באחת בלילה הערתי אותה

ואמרתי לה שאני פוחד נורא, כי יש רחשים מוזרים שמגיעים מהמטבח. היא התהפכה לצד השני, והמשיכה לישון, עד שניערתי אותה ואמרתי לה שאני חושב שמישהו נכנס אלינו הביתה. הלכנו יחד למטבח (היא הייתה חצי ישנה, אני חושב שגם אם באמת היה פורץ בבית היא הייתה ממשיכה לישון בלי לדאוג, ושם אמרתי לה שתכנס לבדוק מה קורה, כי אני הייתי שם ולא ראיתי שום דבר. היא משכה בכתפייה, עייפה מכדי להתווכח, ונכנסה פנימה. "אין פה שום דבר", היא קראה. מצטער, את יודע שאני קצת פחדן וכל רעש גורם לי לחשוש, אמרתי לה. כאשר היא חזרה לחדר השינה, חיכתה לה הפתעה כמה נרות דלוקים, ותמונה שלי ושלה שכתוב עליה "תתחתני איתי?" על הכרית שלה. רובכם ודאי תשאלו, למה לבחור להציע הצעות נישואין שצריך להעיר בהן את בת הזוג באמצע הלילה? מה רע בהצעות נישואין רגילות, בהן לא שולפים בחורה עייפה מהמיטה אחרי חצות? אלא שבעיני דווקא הצעת נישואין מהסוג הזה היא באמת מיוחדות ומרגשות יותר. אלו הצעות נישואין אמתיות ולא קיטשיות. אחרי שהיא גמרה להתרגש, היא התחילה לצחוק. כל ההצגה הזאת על הפורץ במטבח. היא אמרה, מחויכת, באמת יש לך בעיה רצינית. אני לא יודע אם יש לי בעיה רצינית, אבל אני כן יודע דבר אחד, כשאני ואשתי נזכרים בסיפור הזה, אנחנו לא מפסיקים לצחוק